יהדות איסלנד מאז ועד היום – ההיסטוריה, ההתפתחות והמציאות המיוחדת של קהילה מרוחקת
יהדות איסלנד היא אחת הקהילות המרתקות ביותר בעולם המערבי. קהילה קטנה, מפוזרת, ללא מבנים יהודיים עתיקים וללא שורשים היסטוריים ארוכים כמו קהילות אירופה הקלאסיות, אך עם סיפור ייחודי שמתפתח דווקא בזכות החיים במדינה מבודדת, עם תנאי אקלים קיצוניים ומרחק תרבותי עצום מהעולם היהודי המרכזי. למרות הגודל הצנוע, הקהילה היהודית באיסלנד הצליחה לבנות לעצמה זהות, ליצור מרחב רוחני פעיל ולהשאיר חותם על ההיסטוריה המקומית.
כדי להבין את מציאות החיים היהודיים כיום בריקיאוויק (Reykjavík), חשוב להעמיק בהיסטוריה שהתפתחה בהדרגה – החל מהלוחמים היהודים שהגיעו לכאן במהלך מלחמת העולם השנייה, דרך התיירות הישראלית של שנות האלפיים ועד הקהילה המאורגנת שפועלת היום במסגרת בית חב"ד איסלנד וארגונים נוספים.
תחילת הדרך – היהודים הראשונים שהגיעו לאיסלנד
למרות מיתוסים נפוצים, אין כל עדות לקהילה יהודית מסודרת באיסלנד בתקופה העתיקה או בימי הביניים. המדינה הייתה מבודדת, דלה במשאבים ומנותקת ממוקדי סחר מרכזיים, ולכן לא משכה אליה יהודים כמו שכנותיה סקנדינביה או סקוטלנד.
הנוכחות היהודית הראשונה בעלת משמעות הופיעה רק במאה ה-20. במהלך מלחמת העולם השנייה, עם כניסת הכוחות הבריטיים והאמריקאיים לאיסלנד, הגיעו לאי מספר חיילים יהודים ששירתו במסגרת צבא ארצות הברית. הם הקימו מניינים זמניים, חגגו חגים בסיסיים ואף ארגנו תפילות ראש השנה ויום כיפור בבסיסים. למרות שלא נותרו מבנים או מסמכים רבים מהתקופה, אלו היו ניצני החיים היהודיים באי.
התקופה שאחרי המלחמה – משפחות בודדות וקהילה ללא מסגרת
לאורך שנות ה-50 וה-60 הגיעו לאיסלנד בודדים יהודים, רובם במסגרת נישואי תערובת או מעבר זמני לצורכי לימודים ומחקר. בחלקם היו אנשי מדע ישראלים שהגיעו במסגרת שיתופי פעולה אוניברסיטאיים. למרות זאת, לא הייתה כל קהילה מאורגנת, לא היו תפילות קבועות ולא התקיימו אירועים יהודיים רשמיים.
המפגש היהודי היחיד שהתרחש לעיתים היה סביב שולחן שבת מאולתר, בהובלת משפחה ישראלית אחת או שתיים שחיו בעיר. אך עדיין – הזהות היהודית הייתה אינדיבידואלית לחלוטין.
שנות ה-90 – עלייה משמעותית בהיקף הישראלים באי
לקראת שנות התשעים החלה להיווצר תופעה חדשה: ישראלים התחילו להגיע לאיסלנד במסגרת עבודות עונתיות, בעיקר בתחום הדיג ותעשיית המחקר השקטה שהתפתחה במדינה. זה היה, למעשה, השלב שבו נוצר צורך בסיסי בעזרה קהילתית – בין אם בהבאת מוצרים מהארץ, ליווי במקרי חירום או תמיכה ברגעים של בדידות.
נקודת המפנה: גידול תיירותי והצורך במרכז יהודי מאורגן
העשור השני של המאה ה-21 היה נקודת מפנה משמעותית. איסלנד הפכה ליעד פופולרי עבור ישראלים, בעיקר בזכות טיסות ישירות, אתרי טבע מרהיבים והפופולריות של כביש 1.
במקביל עלה באופן דרמטי מספר היהודים והישראלים שהגיעו לאי לתקופות ארוכות: סטודנטים, אנשי הייטק, חוקרי טבע וצוללים.
הקהילה שכבר הייתה קיימת – כמה עשרות בודדים – הבינה שהגיע הזמן ליצור מסגרת אמיתית שתענה על הצרכים הגוברים.
הקמת הקהילה המודרנית – תחילת העידן החדש
המעבר מקהילה מפוזרת לקהילה מסודרת התרחש כאשר קבוצת משפחות יהודיות החלה לארגן מפגשים מסודרים, אירועים בחגים ושיתוף פעולה עם תיירים ישראלים. אך נקודת השיא הייתה הקמת Jewish Community Iceland – Beit Tovah Chabad, שהביאה עמה שינוי מהותי:
לראשונה באי נכחו שליחים קבועים שיכלו לנהל תפילות, לארח שבתות, ללמד ילדים יהדות וליצור אווירה קהילתית אמיתית.
המסגרת הזו הפכה להיות לב הקהילה, ולמעשה שינתה את מפת היהדות באיסלנד לחלוטין.
החיים היהודיים כיום – זהות קטנה, פעילות גדולה
על אף הגודל המצומצם, יהדות איסלנד כיום מורכבת מכמה שכבות:
משפחות מקומיות
מספר משפחות שחיות בריקיאוויק באופן קבוע, חלקן ישראליות וחלקן יהודיות מארצות אחרות. המשפחות הללו יוצרות את הבסיס הקבוע של הקהילה.
תיירים ישראלים
בזכות הפופולריות של האי, בכל שבוע מגיעים עשרות ואף מאות ישראלים, מה שמוסיף דינמיות ויוצר הצטרפות גדולה לאירועים ושבתות.
אנשי מקצוע זרים
חוקרים, אנשי אמנות, צלמים וסטודנטים המגיעים לפרויקטים זמניים ומחפשים מסגרת יהודית זמינה.
במציאות הזו, המקום הפועל כיום בריקיאוויק הפך לתחנת חובה כמעט לכל מטייל ישראלי.
יש בו שבתות מאורגנות, מניינים לפי הצורך ואפילו רשימת מוצרים כשרים שניתן להשיג בסופרמרקטים המקומיים – פתרון שמותאם לריחוק וללוגיסטיקה של האי.
האתגרים הייחודיים של קהילה יהודית במדינה מרוחקת
למרות ההתפתחות המרשימה, חיי היהדות באיסלנד עומדים בפני אתגרים ייחודיים שקשה למצוא במקומות אחרים בעולם:
כשרות
אין מסעדות כשרות, לא קיימת קצבות כשרה, ורוב המוצרים מיובאים ללא פיקוח. ללא הרשימות שמעודכנות כיום באופן תדיר – המשימה הייתה כמעט בלתי אפשרית.
מזג אוויר
החורף הארוך והחשוך משפיע על פעילות קהילתית. אירועים רבים צריכים להיערך במקום סגור ומוגן.
מרחק תרבותי
האיסלנדים אוהדים תרבותית, אך אינם מכירים כמעט את היהדות. חלק מהשליחות של הקהילה היא גם חינוך והסברה בסיסית.
תקשורת ומפגשים
מאחר שהקהילה מפוזרת, קשה לארגן מניינים קבועים או פעילות שבועית רחבה.
טיפים סודיים שחושפים את המציאות האמיתית של יהדות איסלנד
כאן כמה נקודות שאינן מופיעות באתרים רשמיים אך משמעותיות מאוד:
1. מומלץ לארוז מוצרי בסיס מהארץ
במיוחד מוצרים יבשים שנשמרים היטב בקור. הם חוסכים זמן, כסף ומאמץ באיתור מוצרים מותאמים.
2. אירועי שבת בריקיאוויק נוטים להתמלא מהר
ריבוי מטיילים בעונות מסוימות מביא לכך ששולחן שבת דורש תיאום מוקדם – לפעמים שבוע מראש.
3. היהדות באיסלנד בנויה על יחס אישי
כיוון שהקהילה קטנה, כל שיחה וכל מפגש הופכים למשמעותיים במיוחד. כדאי לשמור על קשר גם אחרי הביקור – זה חשוב לקהילה.
4. בחגים גדולים – כדאי לוודא האם יש מפגש ציבורי או פרטי
בחלק מהחגים האירועים נערכים מחוץ לבית חב"ד, בהתאם למספר המשתתפים.
5. ישראלים רבים מוצאים עצמם נעזרים בקהילה גם בענייני שטח
מזג האוויר באיסלנד עלול להפתיע. הקהילה מכירה את האי היטב ויכולה להכווין בנוגע לדרכים חסומות, סערות מתקרבות ואזורי סיכון.
תפקיד הקהילה בעתיד – לאן יהדות איסלנד הולכת
הקהילה היום נמצאת בתקופה של צמיחה, בעיקר בזכות העלייה התמידית במספר הישראלים המבקרים במדינה. לצד זאת, יש רצון להרחיב פעילות, לעגן יותר אירועים קבועים ולהעמיק את הקשר עם משפחות יהודיות מקומיות שחיות באיסלנד כבר שנים ארוכות.
מטרת העל היא ליצור זהות יהודית ברורה במקום שבו לא היו מוסדות יהודיים בעבר. המשימה מורכבת, אבל הקהילה מצליחה להוכיח שהמרחק הפיזי אינו מהווה מחסום.
המיקום ודרכי ההגעה
המרכז היהודי של ריקיאוויק ממוקם באזור מרכזי ונגיש בעיר, קרוב לרוב מתחמי הלינה שבהם מטיילים ישראלים שוהים. ניתן להגיע אליו ברגל מהרחובות המרכזיים, ברכב שכור או בתחבורה ציבורית.
הכתובת המדויקת נמסרת למטיילים לאחר יצירת קשר מראש, בעיקר כדי לשמור על פרטיות וביטחון המשתתפים באירועים הקהילתיים.